החלטה בתיק בר"ע 41201-11-12

1.      לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה מיום 25.10.2012 (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין; ס"ע 11-02-35842), בה חויב המבקש בתשלום הוצאות בסך 1,000 ש"ח. זאת, בשל המועד בו הגיש בקשה לזימון עד ותצהיר עדות ראשית של העד.

2.      הרקע לבקשה:

2.1.  בבית הדין האזורי בחיפה מתבררת תביעתו של המבקש לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו במשיבה וסיומה.

2.2.  דיון הוכחות נקבע ליום 1.5.2012. המערער הוא דובר רוסית, ונזקק לשירותי תרגום. לדיון הגיע בא כוחו של המבקש עם עורך דין גנאדי גורדון, על מנת שישמש כמתורגמן בדיון. במענה לשאלת בית הדין מדוע לא הגיש בקשה לזימון מתורגמן כמקובל, השיב בא כוח המבקש כי המערער מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, עורך דין גורדון לא קיבל שכר על עבודת התרגום והדבר נועד לחסוך בעלויות. בהחלטה שניתנה במהלך הדיון קבע בית הדין האזורי כי מאחר שלא הוזמן מתורגמן לשפה הרוסית לא ניתן היה לקיים את דיון ההוכחות ויש צורך בקביעת דיון הוכחות נוסף. כמו כן, מאחר שהיה בכך כדי לבזבז את זמנו של בית הדין ושל הצדדים, פסק בית הדין האזורי כי המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח, ולפנים משורת הדין לא פסק הוצאות לטובת אוצר המדינה.

2.3.  דיון הוכחות נוסף נקבע ליום 29.11.2012.

2.4.  ביום 11.10.2012 הגיש המבקש בקשה להזמנת עד.

2.5.  בהחלטה מיום 11.10.2012 קבע בית הדין האזורי כי על המבקש לפעול בהתאם לסעיף 4 להחלטת בית הדין מיום 9.1.2012 (שעננינה אופן הזמנת עדים והגשת תצהירי עדים).

2.6.  המשיבה הגישה תגובה לבקשה, בה טענה כי היא מתנגדת להזמנת העד מהנימוקים הבאים: הסתיים שלב הגשת תצהירי עדות ראשית וזימון עדים. התיק כבר נקבע לדיון הוכחות ביום 1.5.2012. בית הדין האזורי דחה את דיון ההוכחות אך בשל מחדלו של המבקש שלא פעל להזמנת מתורגמן לשפה הרוסית. אלמלא מחדל זה דיון ההוכחות היה מתקיים כסדרו; המבקש מבקש להנות ממחדלו שהביא לדחיית דיון ההוכחות ומנסה לערוך מקצה שיפורים; בבקשת המבקש לא פורטו נסיבות המצדיקות זימון עד על ידי בית הדין, ולא הוסבר מדוע הבקשה הוגשה רק כעת; בהמשך, הגיש המבקש תצהיר של העד שאת זימונו לעדות הוא ביקש, על דעת עצמו מבלי לבקש את רשות בית הדין ובניגוד להחלטות קודמות. הגשת הבקשה והתצהיר פחות מחודש וחצי לפני המועד שנקבע לדיון ההוכחות עלולה לעכב את הדיון פעם נוספת, שכן אין למנוע מהמשיבה זכותה להגיש תצהירים משלימים במידת הצורך; עצם חתימת העד לכאורה על התצהיר, שאף אומת על ידי בא כוח המבקש, מלמדת על שליטת המבקש על העד; אם יחליט בית הדין לקבל את התצהיר מטעם  המבקש, יש לחייב את המבקש בתשלום הוצאות לטובת המשיבה ולאפשר למשיבה להגיש תצהיר מטעמה.

2.7.  בהחלטה מיום 17.10.2012 קבע בית הדין כי המשיבה תודיע האם יש בכוונתה להגיש תצהיר תגובה מטעמה אם בית הדין יעתר לבקשת המבקש להגיש תצהיר ולהזמין את העד לדיון.

2.8.  המשיבה הודיעה לבית הדין כי לאחר עיון בתצהיר העד, אין מנוס מהגשת תצהיר תגובה מטעמה. כמו כן, ביקשה המשיבה לחייב את המבקש בהוצאות.

2.9.  בהחלטה מיום 25.10.2012 קבע בית הדין כי הוא מתיר הגשת תצהיר על ידי המבקש; המשיבה תהיה רשאית להגיש תצהיר תגובה; המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.

החלטה זו, בעניין ההוצאות שהוטלו על המבקש, היא מושא בקשת רשות הערעור.

3.      בבקשת רשות הערעור טוען בא כוחו של המבקש כי המבקש הוא עולה חדש, אינו דובר עברית, מתקיים מקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי ומיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי; הגשת תצהיר חדש ובקשה להזמנת עד קרוב לחודשיים לפני דיון הוכחות לא פוגעת במשיבה כלל, וודאי לא גורמת לה נזק בסך 1,000 ש"ח. גם בבקשתה לא מציגה המשיבה ראשית ראייה להוצאות כלשהן; העובדה שהמשיבה תתייצב לדיון ההוכחות עם תצהיר משלים אינה משנה; בגין מחדלו לכאורה של המבקש שלא להזמין מתורגמן לדיון ההוכחות כבר הוטלו עליו הוצאות בסך 1,000 ש"ח במעמד הדיון ולא ראוי לפסוק הוצאות כפולות; סדרי הדין מתירים להביא לעדות עד הזמה, וכאשר מדובר באחד מעובדי המשיבה אשר  יכול לסייע לבית הדין לעשות צדק, הזמנתו היא סבירה וראויה.

4.      לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבה. ככלל, פסיקת הוצאות היא עניין הנתון לערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה [עע 140/05 סילביה שטינמץ ואח' - נאגו מריאטה, מיום 29.9.2005; דב"ע נד/43 - 3 ארגוב - "סחף" חברה ישראלית לעבודות פיתוח בע"מ, פד"ע כז 175].  לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק חריגה מהכלל.

5.      על פני הדברים, החלטת בית הדין האזורי מאזנת באופן נכון בין הצורך לאפשר למבקש לזמן עד שיש בעדותו כדי לסייע בהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת ולאפשר גילוי האמת ועשיית צדק, לבין העובדה כי המבקש יכול היה לזמן את העד ולהגיש תצהיר עדות ראשית שלו במועד שקבע בית הדין האזורי, עוד טרם המועד שנקבע לדיון הוכחות קודם שלא התקיים מאחר שהמבקש לא הזמין מתורגמן לדיון. כמו כן, מן הראוי להביא בחשבון שבשל מועד הגשת התצהיר נאלצה המשיבה להגיש תצהיר עדות משלים.

6.      אוסיף, כי בהחלטה מושא הבקשה הטיל בית הדין האזורי הוצאות על המבקש בשל המועד בו ביקש הזמנת עד והגיש תצהיר עדות ראשית של העד ובשל הוצאות המשיבה בעקבות הבקשה. ההוצאות שהוטלו במסגרת החלטה זו אינן נוגעות לכך שהמבקש לא זימן מתורגמן לדיון ההוכחות הקודם שהיה אמור להתקיים בחודש מאי 2012, ולכן אין מדובר בכפל הוצאות.

7.      סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"א בכסלו תשע"ג (05 בדצמבר 2012) בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: